הסדרת מעמד לאחר אלימות במשפחה

כל שנה נדרשים בני הזוג לגשת למשרד הפנים לחדש את המעמד ולהמשיך בהליך המדורג .
במידה ומשרד הפנים מאשר זאת , ניתנת לבן הזוג הזר אשרת שהיה לשנה נוספת עד להשלמת ההליך המדורג.
רק בסוף תקופת ההליך המדורג (משך התקופה משתנה בהתאם למצב בני הזוג כגון : נשואים או לא נשואים ) רשאי בן הזוג הזר להגיש בקשה להתאזרחות על מנת להיות אזרח מן השורה במדינת ישראל.

לאור זאת , הרי שזכות בן הזוג הזר להיות בישראל הנה רק לאור קיום בן הזוג הישראלי ובמידה ובני הזוג נפרדים אזי לא קיימת לכאורה לבן הזוג הזר זכות להישאר בארץ.
מצב זה יוצר פעמים רבות ניצול מצד האזרח הישראלי אשר יודע כי לו יש את הכוח והשליטה האם בן הזוג הזר ישאר בארץ או יגורש .

הלכה למעשה, קיימים מקרים רבים בהם בת הזוג הזרה סובלת אלימות מצד בן זוגה הישראלי אך אינה מתלוננת במשטרה ואינה פוצה פיה לאור החשש האמיתי שבן זוגה יפרד ממנה ואז תידרש לעזוב את הארץ.

במקרים בהם הקשר הזוגי נותק כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי וההליך המדורג הופסק ע"י גירושין או פרידת בני הזוג ניתן למנוע את דרישת הגירוש ולהקנות לבת הזוג הזרה זכות להישאר בארץ גם אם נפרדה מבעלה האלים.

משרדנו מטפל בתיקים רבים של בנות זוג אומללות שחוו אלימות מצד בן הזוג וקיבלו מכתב דרישה לצאת מהארץ תוך מספר ימים.

משרדנו מטפל בהגשת הבקשה לקבלת מעמד בישראל למרות הפרידה מבן הזוג הישראלי , הבקשה מועברת לדיון בוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים.

לאור העובדה כי קיימות בקשות רבות המובאות בפני הועדה חשוב לדעת לנסח את הבקשה בצורה שתעמוד בדרישות ובתנאים תוך מתן הדגשים לנקודות אשר הועדה נוהגת לבחון וליתן להם משקל.

האם רק אישה נשואה לאזרח ישראלי יכולה להגיש בקשה?
התשובה היא לא.

גם אישה שחוותה אלימות מצד בן זוגה ושאינה נשואה לו אלא יש לה מעמד בישראל מכח חיים משותפים עם אזרח ישראלי יכולה לקבל מעמד בישראל למרות שנפרדה מבן זוגה.

אם רק אישה שיש לה ילד משותף עם אזרח ישראלי רשאית להגיש בקשה?
התשובה היא לא.

גם אישה שחוותה אלימות מצד בן זוגה הישראלי ואין להם ילדים משותפים יכולה לקבל מעמד בישראל למרות שנפרדה מבן זוגה.
גם אם הועדה דוחה את הבקשה למתן מעמד מסוג זה משרדנו אינו מרים ידיים ופעמים רבות תוקף את החלטת הועדה בבית משפט.

כך לדוגמא ביטל ביהמ"ש מנהלי ירושלים את החלטת הועדה שניתנה בעניינה של לקוחה במשרדנו . הועדה קבעה בהחלטתה כי אינה מוצאת לנכון ליתן למבקשת מעמד בישראל למרות שחוותה אלימות קשה מצד בעלה הישראלי ולאור זאת התגרשה ממנו.
לאור דחיית הבקשה למעמד, דרשה הועדה מהמבקשת ומבנה שגדל עימה בישראל עוד מהיותו בן 10 (כיום בשנות ה-20 לחייו) לעזוב את הארץ לאלתר.

בעתירה שהוגשה כאמור לביהמ"ש קיבל השופט את עמדתנו , ביטל את החלטת הועדה המורה על גירוש המבקשת ובנה מהארץ והורה לועדה לשוב ולבחון את עניינה מחדש ועד אז שניהם רשאים להישאר בארץ ואסור למשרד הפנים לעצור אותם או להרחיק אותם מהארץ.

יש חשיבות רבה  לליווי של עורך דין בהגשת בקשות מסוג זה וליווי עורך דין הנו חיוני להתנהלות תקינה של הבקשה ועד לאישורה. 
 
אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא.