הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים

חוקי ההגירה לישראל והנהלים המסדירים מעמד בישראל נוקשים ולפיכך כל בקשה להסדרת מעמד חוקי בישראל תהא בהתאם לנוהל הספציפי, יחד עם זאת ישנן בקשות שאינן עומדות בתנאים הקבועים בנהלים אך מהוות טעם הומניטרי.

לשם כך הוקמה גם הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים שתפקידה לייעץ למנכ"ל רשות האוכלוסין ומטרתה לבחון בקשות למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.

הטעמים ההומניטריים רבים ואין מקרה הדומה אחד לשני ובקשה למתן המעמד מכח זה הוא למי שלא עומד בנהלים השונים וכל מקרה מהם ידון לגופו.

כך למשל: אזרח זר השוהה בישראל שהינו אב לילד ישראלי אך לא מצוי בקשר זוגי עם אם הילד- אזרחית ישראל, הוא אינו זכאי לקבל מעמד בישראל מכח החוק אך באפשרותו להסדיר מעמדו מטעמים הומניטריים.
כך אב הילד למעשה יכול להמשיך לחיות לצד ילדו הישראלי.

דוגמא נוספת הנה מוות פתאומי של בן זוג ישראלי בטרם השלמת ההליך המדורג על ידי בן זוג הזר או מצב רפואי של האזרח הזר המצדיק מעמד בישראל לצורך טיפולים רפואיים.

בטרם העברת התיק לוועדה, ראש הדסק בוחן את הבקשה והאם היא מעלה טעם הומניטארי.
אם מצא ראש הדסק שהבקשה לא מעלה טעם הומניטרי רשאי הוא לדחותה על הסף או להחליט להעביר אותה לבחינה של הוועדה.

בסופו של יום, צריך לבדוק אם הבקשה נופלת בגדר מקרים מיוחדים למדיניות הכללית של משרד הפנים והאם מוצדק ליתן מעמד בישראל לפנים משורת הדין.

לפי חוק הכניסה לישראל- מי שאינו אזרחי ישראלי או עולה חדש אין בידו זכות קנויה לרכישת מעמד בישראל. 

בטרם הגשת הבקשה יש חשיבות רבה לליווי משפטי שכן ניסוח הבקשה הנו חשוב וחיוני מאוד להמשך ההליך.
לאחר הגשת הבקשה יתקיים ריאיון שגם בריאיון יש צורך בנוכחות עו"ד שכן הוועדה מתייעצת ללא נוכחות הזר והיא מקבלת החלטות רק על סמך הבקשה, המסמכים שצורפו לבקשה והריאיון שעבר.

משרדנו יודע אילו החלטות קיבלה הוועדה בעבר, אילו תקדימים קיימים בעניין ההומניטרי ולאילו טעמים יש חשיבות להדגיש בפני הוועדה והריאיון שייערך.

לכן, ללא ייעוץ משפטי והכוונה וניסיון לפעול לבד, עלול להוביל להשלכות קשות ואף להוביל לגירוש הזר מישראל.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא.